המלווה שלי, יפיפייה מהממת, נפלה לעולם אפל של סמים. למרות מאמצי, היא הפכה לזונה מושחתת, מוחה מעורפל אך כישוריה ללא תחרות. לא יכולתי לעמוד בפניה, מה שהוביל למפגש חם של ליסטקרולר.
מה יותר מתסכל מבחורה שלא מצליחה להתאפס על עצמה? לחצתי על כפתור ההפסקה בליווי האהוב עלי, חושב שהיא חכמה ונטשה את אותו אורח חיים רווי סמים. אבל במקום זה, היא שוקעת עמוק יותר אל תוך התהום, מוחה המעורפל מערפל את ביצועיה. זה כמו שהיא אפילו לא שם, אבודה בעולם כימיקלים משלה. יצאתי מרגיש מרומה, כאילו אני דופק זומבי או רובוט פגום. גופה שם, אבל רוחה ומוחה רחוקים שנות אור. זו בושה ארורה, באמת. כי מתחת לכל האובך הזה, היא עדיין אותה בחורה שהתאהבתי בה. מתוקה, תמימה, ולהוטה לרצות. אבל הסמים אוכלים אותה חיה, הופכים אותה לקליפה של עצמיותה הקודמת. אני לא יודע מה לעשות. אני רוצה לעזור לה, אבל אני רוצה גם את הילדה הזקנה שלי בחזרה. זו סיטואציה קשה לעזאזל. מקווה, שפגז ייצא ממנה ונוכל לחזור לשגרה הישנה שלנו. כי אני ממש מתגעגע לזקנה שלה.
ภาษาไทย | 한국어 | 日本語 | Suomi | Dansk | Ελληνικά | Čeština | Magyar | Български | الع َر َب ِية. | Bahasa Melayu | Português | עברית | Polski | Română | English | Русский | Français | Deutsch | Bahasa Indonesia | 汉语 | Svenska | Slovenčina | Türkçe | Italiano | Español | Nederlands | Slovenščina | ह िन ्द ी | Српски | Norsk