אחיי הקרובים מטרידים אותי לאחרונה, ואני משתוקקת למפגש לוהט. למרות הקשר המשפחתי שלנו, אני לא יכולה לעמוד בפני הדחף לחקור את הכימיה המינית שלנו.
בהתבגרותנו, קרובי משפחתי ואני תמיד חלקנו קשר ייחודי. בעוד שרובנו היו חושבים שזה מוזר, היחסים שלנו תמיד היו קצת... לא שגרתיים. מעולם לא היינו רק אחים. תמיד היינו יותר מזה. תמיד נמשכנו זה לזה בצורה שקשה להסביר. זו לא סתם דינמיקה של אח-אחות, זה משהו עמוק יותר, אינטימי יותר. ולאחרונה, זה נהיה קשה יותר ויותר להתנגד לדחף לקחת דברים לשלב הבא. בכל פעם שהיינו לבד, האוויר בינינו מתעבה מרוב ציפייה. המבטים שלנו מתעכבים, הנגיעות שלנו מתעכבות עוד יותר. זה משחק של חתול ועכבר, מחול של תשוקה והכחשה. אבל השאלה היא, כמה זמן נוכל להתנגד? כמה זמן לפני שניכנע לדחפים הראשוניים שלנו ונחצה את הקו האסור הזה? המתח מורגש, הציפייה הורגת את שנינו. אבל אז שוב, מה הנזק בקצת כיף של אחים, נכון?.
Nederlands | Slovenščina | Slovenčina | Српски | Norsk | ภาษาไทย | 한국어 | 日本語 | Suomi | Italiano | Ελληνικά | Čeština | Magyar | Български | الع َر َب ِية. | Bahasa Melayu | Português | עברית | Polski | Română | Svenska | Русский | Français | Deutsch | Español | Bahasa Indonesia | ह िन ्द ी | 汉语 | Türkçe | English | Dansk